אחרי שיעור החברה הייתה הפסקה. פתאום ראיתי את אנטון! הוא עבר פתאום לידי וקלטתי שהארונית שלי היא צמודה לשלו!!!!! עמדתי בלי לזוז ורק הסתכלתי עליו. הוא הכניס את הדברים ואז הלך, אבל אני המשכתי להסתכל עליו הולך. פתאום הרגשתי שמישהו מנער אותי הסתובבתי אחורה וראיתי את ליליאן. "ריי את שוב חולמת לך. תני לי לנחש, מקרא אהבה, מה?" "כן! אוי מה אני יעשה ליליאן? הרי אין לי סיכוי איתו :( " "למה לא? את הרי חכמה טובת לב מתחשבת יפה מדהימה, בקיצור אין עליך! למה אין לך סיכוי איתו? מה הבעיה?" "הבעיה היא ש.... אני לא כול כך מקובלת והוא הכי מקובל פה! אז איך הוא היה חבר שלי?" "טוב אם את מתעקשת אז..... בואי ניבחן את זה במיבחן האהבה......" מיבחן האהבה הוא מן משחק כזה, עושה פרח מנייר כותבים בפנים שמות של בנים ואז צריך לבחור מספר ואז צבע ומי שישאר אחרון הוא היה החבר שלך. ליליאן שלפה נייר מהלוקר שלה ועשתה פרח. "בואי לסיפרייה ריי פה רועש מידי....." הלכנו לסיפרייה והתישבנו בצד. "אוקיי תבחרי 4 שמות של בנים ריי"
חשבתי ואמרתי: " אנטון (מי שאני מאוהבת בו) כריסטופר (מישהו חתיך חכם וטוב לב) אדוארד (הוא "בחור רע" והוא גם מקובל חתיך וחכם) ו..... אני לא יודעת אלה כול הבנים שעולים לי בראש." "אז בואי נצרף את לוקס....." "מה?!?!??!?!?!?!?!??!!??!?!?!?!?!??!?!?!?! את מתכוונת לליקסי איכסי?!?!?! אין סיכוי!!!!!" "טוב אבל אין מישהו אחר, ותזכרי שהוא כבר לא לומד כאן." חשבתי לעצמי: טוב אולי יצא לי אחד מהבנים החתיכים. "לבחור מספר וצבע" אמרה ליליאן. "7 צהוב" אמרתי. "יצא כריסטופר." 'טוב מילא' חשבתי. "תבחרי עוד אחד" אמרה שוב ליליאן. "5 אדום" השבתי בתיקווה שיצא לוקס ולא היה החבר שלי! "יצא אדוארד" "יש!!!!!!!! אז החבר שלי היה אנטון!" שמחתי. "או לוקס" אמרה ליליאן והרסה לי את השימחה. "טוב תבחרי פעם אחרונה ונדע מי זה היה." חשבתי לעצמי, תבחרי בתבונה מי שישאר הוא הי החבר שלך! אמרתי בלי לחכות: "11 כחול!" חיכיתי וציפיתי לטוב. ליליאן סיימה ועמדה להגיד את התוצאה. מרוב התרגשות כבר ישבתי על קצה הכיסא ועמדתי ליפול! פתאום פתחה ליליאן את פיה ואמרה: "צר לי ריי, אבל יצא, אנטון......" עמדתי לפרוץ בבכי! נישבר לי הלב! פשוט ישבתי בפה פעור! "ריי, ריי?" קראה ליליאן ונופפה מולי את ידה, אך זה לא הזיז לי. ידעתי שזה מה שיקרה בסופו של דבר! וזה לא סתם משחק זה אמיתי! 9 בנות שיחקו בזה ומי שיצא להן אז היום הן חברות שלו! והן לא עשו זאת בכוונה כי זה הגורל, הגורל עשה את זה! פתאום נשמע צילצול לסוף ההפסקה. "ריי, אנחנו צריכות ללכת. ריי, את שומעת אותי?" עדיין ישבתי ולא זזתי מילימטר למרות מה שאמרה ליליאן. בסוף נאלצה ליליאן לגרור אותי שוב! "עכשיו הפסקת אוכל ריי את צריכה לאכול ולשכוח מיזה, זה רק משחק זה לא כזה ביג דיל." פתאום עניתי לה: "בשבילך זה לא כזה ביג דיל אבל אולי שחכת ש - 9 בנות שיחקו במשחק הזה והיום," "הן חברות של אותם בנים שיצאו להן, כן כן אני יודעת את זה אבל אולי לא צריך כול כך לדאוג כאילו מה הסיכויים? אבל עדיין אולי הוא הישתנה. את תיראי." אמרה לי ליליאן והפסקתי קצת פחות לדאוג מיזה.
המשך יבוא
|
|
|
;){kind=link}