היי! אז זה הבלוג שלי - אני חיה באשליות. אני ספיר שם המשפחה לא חשוב, אני בת 11, אני בכיתה ו', אני אוהבת כול מיני חיות כגון: חתולים, דולפינים, סוסים, כלבים, ועוד.... אני מאוד מאוד אוהבת מוזיקה, מוזיקה זאת כול החיים שלי! אז בסך הכול רציתי לומר - תהנו מהבלוג!
שמי ספיר ואני בת 11, ואני בכיתה ו'. אני מאוד אוהבת חיות והן מאוד אוהבות אותי. אני מאוד אבל מאוד אוהבת מוזיקה. אני מעריצה גדולה של קייטי פרי והשיר האהוב עליי שלה הוא "Dark Horse" (סוס חשוך). אני לא כול כך מקובלת בבית הספר אבל אני עדיין נהנית בחברת הכיתה שלי. יש לי גם שני חברות מאוד טובות: יאנה וטלי. אני מאוד אוהבת לכתוב סיפורים ושירים ולראות מה אתם כותבים לי בתגובות. אני מתה על סדרת ה T.V (טלוויזיה) "Doctor Who" (דוקטור הו) שהיא שברה שיאים והיא בת יותר מ- 50 שנה. מבין כול החיות אני אוהבת בעיקר חתולים ולרוב אני מראה תמונות של חתולים בבלוג שלי כמו באודות (חתול עם אוזניות). בנוסף יש לי פס בשיער בצבע תכלת. אני אוהבת את הצבע סגול ואת הצבע תכלת אף יותר. כול יום אני מעדכנת פוסטים חדשים בבלוג שלי. אני אוהבת מאוד לעצב דברים כמו את האתר שלי וכול מיני דברים אחרים. אז עכשיו אני מקווה שאתם יודעים עליי את כול מה שצריך וחייב לדעת עליי. וזאת אני. שלום קוראים לי ספיר!
השעון צילצל *גרייייייינג גרינגגגגגגגגג* פתחתי את עיניי. איזה בוקר נהדר! בוקר קיץ - ככה זה תמיד. עשיתי התמתחות והתלבשתי בבגדים קצרים. אכלתי ארוחת בוקר ויצאתי מהבית מאושרת מתמיד. התחילה חופשת הקיץ! ואני מאוד מתרגשת אפשר לעשות הכול! בטח יחשבו מפה שאני מתרגשת מידי לעומת ילדה גדולה אבל זה לא נכון. אני רק בת 8! רציתי וקפצתי מאושרת בשביל - שזה אומר לכולם שהחופש הגיע הבית ספר ניגמר ואני מאוד שמחה. הגעתי לבית של בני. דפקתי על הדלת *טוק טוק טוווק!* אימו של בני פתחה את הדלת. "לילי האם זה לא מוקדם מידי כדי לצאת החוצה ולהתרוצץ בחום הנורא הזה?" "אם זה בוקר יפהיפה אז אין כול סיבה לא להתעורר מוקדם בבוקר שכזה!" "אני כבר אקרה לבני...." "אין צורך כבר באתי! ביי אמא!" "ביי אמא של בני!" אחזנו יד ביד ורצנו ביחד לבית של מילי. שמי לא היה רק לילי אלה ליליאן. אבל לילי זה קיצור לכן כולם קוראים לי ככה חוץ מאמא והמטפלת. הגענו לבית של מילי. דפקנו על הדלת. *טוק טוק טוק טווווווווווווווק!* אמא של מילי פתחה ומילי רצה מהר החוצה. "ביי!" קראנו כולנו. והלכנו יחד לבית של אלי. דפקנו שלושתנו על הדלת. *טוק טוק טוווווווווווק!* אמא של אלי פתחה את הדלת ואלי הצטרף אלינו. וכך הלכנו ארבעתנו וטיילנו עד הערב ויצאנו אל הרפתקאות כול יום בחופשת הקיץ. זה מה שהיה לפני 7 שנים. כיום אני בת 15. אני כבר לא מתעוררת כול יום בשמחה אני לא רצה אל ביתם של חברי אלה לקייטנה שבא אני עובדת. כול יום לרוץ לקצה השני של העיר בתקווה שלא לאחר. הקייטנה הייתה ממש ליד הים לכן היו יותר סכנות ואילו היה קורה לאיזשהו ילד אחד רק אחד משהו אז היו יכולים לתבוע אותי בבית המשפט. כול יום אני חוזרת בצוהוריים הביתה בריצה ומטפלת בסבתי החולה. רק בלילה הייתי יכולה לצאת החוצה ולהיות קצת עם חבריי. 'החיים לא קלים' כך אני תמיד אומרת לעצמי. הרי אני צריכה לעבוד בקייטנה אם לא לא היה לי כסף ולא אוכל לפרנס את המשפחה. אמא שלי מתה כשהייתי בת 11 ואבא שלי היה צריך ללכת למילואים ואין היה מי שיפרנס אותנו כי כשהייתי בת 13 סבתא שלי חלתה ונאלצתי לטפל בה המטפלת התפטרה כי לא היה מי שישלם לה הרי הכסף היה צריך להישמר כדי לקנות כסף לא כדי לבזבז אותו על מטפלת שכבר לא צריך אותה. יום אחד רצתי אל הקייטנה התעוררתי ב- 7:30 וכבר אחרתי הגעתי באיחור ומנהל הקייטנה כעס עליי. הוא אמר לי שאם אאחר שוב אז יפטרו אותי ואמר לי ללכת אל הקבוצה שלי מיידי כי כולם כבר התחילו את הפעילות שלהם חוץ מהם. יצאתי החוצה עם הקבוצה שלי והבטתי אל עבר הים. אל פני המיים היה קצף והיה ניראה שהמיים היו רדודים יותר מתמיד. זה היה חשש לצונאמי ומאוד נלחצתי. הלכתי מהר עם הקבוצה שלי למנהל הקייטנה ואמרתי לו את הבשורה. הוא צחק ואמר שאין סיכוי שהיה צונאמי כי במשך 100 שנה לא היה צונאמי אף פעם ואמר לי להמשיך במשימה עם הקבוצה. הסברתי לו מה ראיתי ואף הראיתי לו. הוא אמר שזה סתם קצף והמיים רדודים ביגלל שזאת לא שעת הגאות. ניסיתי לשכנע אותו להקשיב לי לפנות מייד את כולם מהקייטנה ולהגיד את זה למשטרה. אך הוא רק צחק ואמר לי להמשיך במשימה עם הקבוצה. אמרתי לעצמי בלב: לא נורא. אני אמרתי לו. שהוא לא יבואו עליי מתי שהוא היה בבית הסוהר. הוא ביכלל לא דאג לשלומם של הילדים. הוא דאג רק לשלומו ולשלום הכסף שלו. אמרתי לקבוצה שלי שימשיכו המשימה ושאני כבר באה אני רק צריכה להתפנות. הלכתי לשירותים ואחרי שיצאתי באתי לשתוף ידיים. לפתע ראיתי שהמיים לא יוצאים ויש רעש מוזר וזה קורה כשיש צונאמי. רצתי בבהלה אל המנהל ואמרתי לו את זה. הוא אמר לי לעזוב אותו בשקט והלך למשרדו. לפתע שמעתי צעקות ורצתי מהר החוצה. ראיתי את הילדים שבקבוצה שלי צורחים וצועקים בקולי קולות ובנוסף הם הצביעו אל הים. הבטתי לאן שהם הצביעו וראיתי גל ענק שמגיע לעבר העיר. אספתי מהר את כולם וצעקתי למנהל הקייטנה:"תברח! זהו צונאמי! תברח מהר! תציל את נפשך!" "זה שטויות במיץ! את חושבת שאני יאמין לך דווקא עכשיו מכול הפעמים שאמרת לי את זה?! אז לא!" הוא קרא לי בחזרה וסגר את חלון המשרד שלו קראתי לכול הקייטנה ואמרתי להם שמגיע לפה גל ענק. לפתע כולם פרצו בפאניקה ואמרתי להם שלא צריך להילחץ, אלה לברוח! רצנו כולנו וצעקנו בדרך לכולם שמגיע לפה צונאמי. באתי לבית שלי ואמרתי לה להזדרז ולבוא. עזרתי לה לרדת במדרגות. ורצנו מהר כולם. ואז הגיע הגל הגדול ו.... אני שמחה שזה לא באמת קרה. אמא שלי לא מתה אבא שלי לא במילואים סבתא שלי לא חולה במחלה נוראית ועכשיו גם יש לי אחות קטנה ככה שהמתפלת נישארה וכולם בסדר גמור. מצב המשפחתי שלנו בסדר גמור ואנחנו לא עניים. בערב יצאתי לבלות קצת עם חברים שלי. מילי אמרה שהיא צמאה ושהיא תלך לשתות מהברזייה. אלי אמר שהוא גם צמא והלך יחד עם מילי. בני התקרב אליי ואמר:"את יודעת ממש כיף לי איתך בזמן האחרון, ואני לא יודע. רוצה אולי שנהיה חברים?" עניתי לו "כן" הוא התקרב אליי והופ! הוא נישק אותי! גם מרחוק ראינו שגם מילי ואלי התנשקו וזה היה הערב הכי טוב בכול החיים שלי! מילי ובני - לילי(אן) ובני -
מהי מוזיקה? מוזיקה היא סיפור בלי מילים רק צלילים. מוזיקה יש בכול מיני סגנונות: ג'ז, פופ, רוק, מוזיקה קלאסית, ועוד הרבה סגנונות מוזיקה.... מוזיקה היא חלום שאתה מעצב, חולם שאתה בוחר לעצמך ומחליט איך הוא יראה אתה בוחר לעצמך צלילים, מנגינה, ואז מילים, וכך אתה יוצר את השיר שלך. זמרים שכותבים שירים יש בכול העולם, ושירים שהם כותבים מפוזרים גם כן בכול רחבי העולם. אז תזכרו שזאת המוזיקה שלכם, אתם יוצרים את הסיפור המרתק שלכם, אתם יוצרים את החלום המתוק שלכם, ואתם מחליטים איך הם יראו. זאת מוזיקה.
חתולים:
חתולים. חתולים הם חיות חמודות ומתוקות ובמיוחד סקרניות. כמו הפתגם: "הסקרנות הרגה את החתול" כלומר אם תגיד לחתול לא להיכנס לאיזה שהוא חדר אז הוא יכנס. אם תגיד לו אל תתקרב לקופסא הוא יתקרב אליה. כי אומרים שחיות מבינות כול מה שאתה אומר. חתולים הם גמישים מאוד ואומרים שיש להם 9 נשמות למרות שזה רק ביטוי לשלוש דברים: 1. חתולים תמיד נוחתים על הרגליים. 2. חתולים כמעט ולא נפגעים או מקבלים מכות. 3. אם תרביץ לחתול (ומי המטורף שירביץ לבעל חיים) וישארו עליו סימנים כמו שריטות בלוטה או פנס בעין אז הוא יחלים תוך יום אחד! חתולים היא חיה מצחיקה ומשעשעת כי לרוב כול הפספוסים שאנחנו רואים באנטרנט הם פספוסי חתולים. זאת חיה שלא תנטוש אותכם. זאת חיה שכיף ללטף כי יש לה פרווה מאוד נעימה וכיף להתכרבל איתה. וזה בקיצור תיאור של חתולים.